ספרי "אשכולות"

 

ls
שתי פנים במראה: ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי
ספטמבר 2009
ליאת שטייר-לבני

מדוע התעלם הקולנוע הישראלי מהשואה שנים רבות? מדוע הציג את ניצולי השואה כקבוצה הומוגנית שבה אנשים סהרורים, תלושים ופסיביים, והתעלם מהתרומה העצומה של ניצולי השואה למדינת ישראל? האם חלו שינויים בתדמיות אלו לאורך השנים? שאלות אלו עומדות במרכז הספר שדן בייצוג השואה, ניצולי השואה ותהליכי השיקום והקליטה שלהם בקולנוע הישראלי העלילתי והדוקומנטרי בשנים 1945-2009. הקולנוע הדוקומנטרי והקולנוע העלילתי מציעים בשנים אלו שני מסלולים שונים של זיכרון השואה. ההבדלים ביניהם מגלים שתי פנים במראה והתמונה המתקבלת היא של חברה הנעה בין מגמות שטחיות וחלוקות קוטביות לבין התמודדות מורכבת, בין סטראוטיפים שליליים לבין ניפוצם, בין השרשת תפיסות ישנות לבין שינוי והיפתחות רב תרבותית לאחר ולשונה